מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ובפייסבוק.
אם נחשוב על זה רגע, נראה לי שאין אחד מאיתנו שלא בילה בקיץ האחרון על אחד מגגות תל-אביב. בין אם זה במסיבת גג, בסורא מארה שנפתח עוד בחורף שעבר, באספרנטו (גם הוא של בעלי הסורא מארה) ובקנטה שנפתח ממש עכשיו. הודעה ספונטנית בקבוצת ה"מה זהו?", והקנטה נבחר כמקום שלנו להערב, למרות שאינוש, המזרח אירופאית שלנו, ללא ממש התלהבה מהרעיון לאור העובדה שעדיין קיץ ואנחנו בתל-אביב. ההזמנות למקום מתבצעות דרך עמוד הפייסבוק שלהם, מה שגם כן נדמה שהפך להיות טרנד, לשעה 20:45. עם הגעתנו למקום התחנפנו טיפה לרותם, המלצרית שלנו, וקיבלנו מאוורר שיקרר את המזרח אירופאית כל הערב ולכל השאר יהרוס את הפריזורה.
הודעתי לבנות שיבואו רעבות, בכל זאת יש בלוג לרשום, וידעתי שכל עוד שירן באה תהיה מי שתאכל איתי. כמובן שכיאה לארבע בנות הזמנו בקבוק גוורץ (175 ש"ח) והתחלנו במלאכת ההזמנה. התפריט מחולק ל"מהתנור", "קרניבורים", "מהגינה" ו"מהים", החלטנו להזמין את כל מחלקת הגינה וכמובן לחם. אינוש הודיעה שהיא לא במיטבה ולא תצטרף לזלילה אך רותם הרגיעה אותנו שהמנות קטנות יחסית ולכן דבקנו בתוכנית המקורית.
לאט לאט החלו לזרום המנות. ראשון, הגיע הלחם (22 ש"ח), ליתר דיוק 4 פרוסות, שלוו בשלוש פנכות עם קרם חציל ופסטו, חמאה, ועגבניות מגורדות. הקרם חציל היה טעים ובכל השאר לא נגענו, כנראה כי זה לא היה מעניין מספיק.
אחר כך הגיעה מנת ה"ראפלס" (21 ש"ח). המנה תוארה כ"תפוחי אדמה פריכים בחיתוך דק, פפריקה מעושנת, איולי עגבניות שרי ובזיליקום". בפועל קיבלו תפוצ'יפס, או כמו ששירן אמרה - "זה באמת ראפלס". חייבת להודות שציפיתי למשהו אחר לחלוטין, ובכללי אני ממש לא מתחברת לטרנד של להגיש תפוצ'יפס במקום צ'יפס, העם רוצה צ'יפס!! בכל מקרה, האיולי שהוגש בצד היה מעולה והשתדך מצוין גם לכל יתר המנות.
עוד קיבלנו מנה של סלקים צלויים (28 ש"ח) המוגשים עם קרם דלעת, גבינת טולום, ענבים ושמנת חמוצה. הסלקים היו מתוקים והשתלבו מעולה עם קרם הדלעת, שילוב שאני מודה שבחיים לא הייתי חושבת עליו, ויחד עם הענבים והגבינה קיבלנו ביס מסקרן במיוחד. במנה היו גם פרוסות צ'ילי, קטנות ותמימות לכאורה, שהיו חריפות במיוחד ולטעמי שידרגו את המנה עוד יותר.
מנת ה"ניגוב של הקנטה" (28 ש"ח) הייתה אחת האהובות שלי, עם "בורגול" מכרובית טרייה (מינוח יפה לכרובית מגורדת), טחינת יונה ועגבניה מגורדת. המנה לוותה בשתי פרוסות לחם שהיו חיוניות לניגוב שלה מהצלחת.
לצד הטרנדים של מקומות על הגג, אין ספק שכיום כמעט ואין מקום שלא מגיש את הפירוש שלו לסלט עגבניות, וכמובן שגם פה. הזמנו את סלט ה"טומטינה" (36 ש"ח) - עגבניות עם כוסברה ובזיליקום, קרוטוני פוקצ'ה, גבינת פטה כבשים וצנוניות. את הגבינה ביקשנו בצד. מודה, שמכל סלטי העגבניות שאכלתי הוא היה בין הפחות מרגשים שבהם - קורוטוני הפוקצ'ה כלל לא הורגשו, ולא התחברתי לשילוב של הבזיליקום והכוסברה, שממש לא עבד לטעמי, כנראה כי מבחינתי הם שני כיוונים שונים לחלוטין.
האכזבה של הערב הייתה ללא ספק מנת "עד חציל המלכות" (37 ש"ח). חציל זה ירק טריקי, הוא טעים בטירוף אבל הגרעינים שלו יכולים להרוס אותו ולהפוך אותו למריר ולא טעים. סבתא שלי מכינה כל שבוע חצילים מטוגנים לסביח אבל יש לה עוד תבשיל של חצילים ברוטב עגבניות שיגרום לכם ללקק את האצבעות. לפעמים כשאני שואלת אותה למה היא לא הכינה את זה היא עונה לי בשיא הפשטות - "כי החצילים מלאים בגרעינים". ואם סבתא שלי, שכבודה במקומה אבל בוא נודה בזה - לא עבדה בכמה מסעדות יוקרה כמו השף של המקום, ירון מלכה, יודעת שלא מגישים מנה של חצילים כשהחצילים לא טובים, אני מצפה ששף מוערך שכמותו גם כן ישכיל לעשות זאת, במיוחד במנה שמוזכרת בה מלכות. אז על אף היופי של המנה, שהוגשה כמגדל ירק שמתחתיו מונח החציל, החציל היה מלא גרעינים והמרירות שלו השתלטה על המנה והרסה אותה. גם הגבינה הכחולה, שאני אוהבת במיוחד, לא הצילה את המנה וכלל לא הורגשה וחבל, כי יש בה המון פוטנציאל.
כמובן שאף ארוחה לא תהיה מושלמת בלי קינוח אז שאלנו את רותם מה מומלץ והחלטנו לקחת את שני הקינוחים שהיא הציעה (היה גם משהו עם לימון אבל זה לא באמת נחשב קינוח) כדי שחלילה לא נשאר סקרניות. הגיעו לשולחננו מנת הקרם ברולה שהוגשה יחד עם גלידת וניל והקינוח תשעה אלמנטים של שוקולד. השולחן התחלק לשני מחנות, אני ושירן שחיבבנו במיוחד את מנת הקרם ברולה שבה הקרם עצמו הוא עם מחית אגוזי לוז מה שמעניק טעם שוקולדי למנה ואינוש ומזרחי שאהבו במיוחד את קינוח השוקולד שהוגש עם מחית פירות יער ("קטשופ" כהגדרתה של מזרחי). בכל מקרה שניהם היו מעולים ולא גדולים במיוחד כך ששמחנו שהחלטנו ללכת על שניהם.
המקום מחולק לבפנים ובחוץ, אנחנו ישבנו בחוץ, איפה שיש יותר שולחנות ואירועים וכשנכנסנו פנימה לשירותים קצת הצטערנו על הבחירה הזו. המקום הפנימי הרבה יותר "בר" עם מוזיקה ואווירה אז תחשבו מה אתם מחפשים. בנוסף, כראוי למקום שנמצא בהרצה, יש 25% על תפריט האוכל עד ה1.9 מה שהופך את המחירים, שגם ככה זולים, למשתלמים במיוחד. הבטחתי לבנות שארשום שהיה טעים, אז באמת למעט כמה תקלות קטנות שלגיטימיות למקום שנמצא בהרצה ואף מצהיר על זה בריש גלי, היה טעים!
לסיכום:
Must Have: קרם ברולה.
שירות: חברותי.
טווח מחירים: זול.
אווירה: בפנים - בר, בחוץ - מרפסת של חברים טובים.
גלוטן Free: רוב המנות למעט המנות המוגשות על הלחם.
גלוטן Free: רוב המנות למעט המנות המוגשות על הלחם.
לשיפור: תלמדו מסבתא - אם יש גרעינים, אין חצילים.
עד כאן להיום, בתאבון!
