דוק - מטבח ישראלי מקומי

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ובפייסבוק.

על מסעדת האחים בוודאי כולכם שמעתם - בין אם זה הבראנץ' שהם מציעים בשישי (שעדיין לא יצא לי לטעום - בנות, לתשומת לבכן), המהפכה שהם עשו עם תפריט האלכוהול הסיטונאי או סתם בגלל שחיפשתם מקום עם אוכל סבבה שכייף לשבת בו בלי לקרוע את הכיס. לא אכלתי את הבראנץ' שלהם, ולמען האמת לא הייתי שם כבר שמונה חודשים ו21 ימים, אז לא עליהם נדבר היום אלא על האחות הקטנה, ממש קטנה, שצמודה אליהם ונפתחה לפני כחודשיים - "דוק".

דוק נפתחה בחלל ששימש בעבר את הקרפצ'ו בר, גם הוא שלהם, תחת ההגדרה "מטבח ישראלי מקומי". לא עוד מסעדה שמגישה פרשנות לאוכל ישראלי, אלא מסעדה שמקפידה שכל חומרי הגלם שלה, וגם האלכוהול שלה יהיה תוצרת מקומית, ישראלית. אז נכון שלא פעם אנחנו מתלוננים על החיים פה בישראל, אבל אין ספק שיש לנו חומרי גלם מעולים, ושאני רוצה להישאר פה :)

אני, אינוש ושירה קבענו להיפגש שם. המקום קטן וכולל מספר מקומות על הבר ועוד כארבעה שולחנות בחוץ - מי אמר אינטימי ולא קיבל? התיישבנו וישר החלנו במלאכת ההזמנה. כמובן שכהרגלי בקודש עשינו Sharing is Caring וחלקנו מספר מנות. לא היינו רעבות במיוחד, והתפריט התאים לנו בצורה מצוינת מכיוון שהיו לא מעט מנות בינוניות שיכולנו לחלוק. תפריט האלכוהול הסיטונאי מהאחים תקף גם פה מה שהופך את הארוחה לאפילו משתלמת עוד יותר.

התחלנו עם סלט, בכל זאת שלוש בנות, לא היה בו משהו מסעיר במיוחד, סלט, אבל הוא היה טרי, עם רוטב מרענן שעטף את כל החסה הטרייה שהייתה מתפצחת בפה. הוא הוגש עם קוביות גבינה ופקאנים והיה טעים.  

סלט חסה

המשכנו עם מנת "פרוסות סינטה" (53 ש"ח), שהייתה מדהימה ביופייה. פרוסות הסינטה היו ורדרדות, בדיוק כמו שצריך, עם סלט חצילים, עלים מקומיים שממש לא זיהיתי ולחם מחמצת שיהיה על מה להעמיס את כל הטוב הזה. ללא ספק אחת מהמנות הטעימות בארוחה אשר גררה לא מעט השתאות כשהעלתי אותה למדיות החברתיות. 

פרוסות סינטה - כמו ציור על הצלחת

עוד הייתה לנו מנת אספרגוס (25 ש"ח), שישה מקלות אספרגוס שתובלו בשמן זית מעולה ויוגורט מיובש מגורד מעליהם. המנה הייתה טעימה, אבל בואו נדבר על זה רגע - היא קטנה! נכון, אספרגוס זה ירק יקר, ועדיין, חבילת אספרגוס עולה כ-30 ש"ח ויש בה כ-15 מקלות אספרגוס דקים כמו שהוגשו לנו ואולי פחות כאשר מדובר באספרגוסים הבשרניים והעבים. ועדיין, התרגלנו לשלם עשרות שקלים על מספר מקלות אספרגוס ולעיתים אף קרוב ל100 ש"ח (בטוטו). סתם חומר למחשבה, אני כנראה אמשיך להזמין אספרגוסים במסעדות כי זה טעים.

אספרגוס עם יוגורט מיובש

כמובן שלא יכולנו לוותר על מנת הקולרבי אשר דובר עליה רבות. קולרבי, ירק די משעמם, שטיפול נכון, הופך אותו למעדן! הוא נקבר בפחמים ומוגש כשהוא שחום, אפוי היטב, כמו תפוח אדמה במדורה ופשוט טעים! כשהוא מוגש יחד עם גבינת המאירי, שמן זית, פלפל חריף ומיקרו תימין הוא הופך לאפילו יותר טעים. ללא ספק ה-מנה של המקום. מודה שמאז יצא לי לא אחת לאפות קולרבי בתנור בבית, זה לא כמו בפחמים אבל זה טעים לא פחות - תנסו.

קולרבי בגריל פחמים

הייתה גם צלחת גבינות (55 ש"ח) שלא לקחנו וכל מיני ברוסקטות (17-29 ש"ח) שגם לא יצא לנו לדגום.

הבנות חיזלשו את הקינוח וכך יצא שהקולרבי היה מנת הקינוח שלנו. פייר, לא התלוננתי ואני מודה שלא היה משהו שמשך אותי במיוחד בתחום הקינוחים.

ועוד מילה קטנה - השירותים הם מחוץ למסעדה, בסמטה שצמודה לה, ומעבר לעובדה שלא נעים להגיע לשם לבד הם לא היו מסודרים במיוחד ונראו יותר כמו שירותים ציבורים. 

לסיכום:

Must Have: קולרבי.

שירות: ענייני.

טווח מחירים: זול.

אווירה: ביתית.
גלוטן Free: רוב המנות למעט המנות המוגשות על הלחם.

לשיפור: השירותים. 

עד כאן להיום, בתאבון!