קפה איטליה - איטלקיית הבית שלנו

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ובפייסבוק.

תתפלאו, אבל איכשהו, בין חג אחד לצום שני, בין חתונה למסיבת רווקות ועוד כמה מסיבות בין לבין יצא שלא אכלתי בחוץ השבוע. טוב לא באמת לא אכלתי בחוץ השבוע אבל לא אכלתי שום דבר ששווה לספר עליו אז החלטתי לספר על קפה איטליה. את המסעדה הכרתי דרך ידיד לפני כשבע שנים וממזמן הפסקתי לספור את מספר הפעמים שהיינו בה. תמיד כשהמשפחה מתלבטת לאן ללכת זה נגמר בקפה איטליה, ולא בכדי.

המסעדה הוקמה לפני כשבע שנים על ידי האחים ירזין אשר בבעלותם רשת מוזס, טוני וספה, צפרה, זוזוברה, מקסיקלי החדשה והם שותפים בעוד כמה מיזמים. היא מעוצבת כמעין בראסרי עכשווי עם המון חומרי גלם שנמצאים בחזית כמו עגבניות, ארטישוקים טריים, בקבוקי יין וכדומה. עם יד על הלב, אני לא זוכרת מתי הגעתי לבקר בה והמסעדה הייתה ריקה, אולי למעט בשעות הצהריים המאוחרות אחרי שכל אנשי העסקים כבר סיימו את הארוחה שלהם אבל בגדול - תזמינו מקום!

לא מזמן הייתי בראיון עבודה ודיברתי על חיבתי לאוכל, המראיין שאל אותי מהי האיטלקית שאני הכי אוהבת ואמרתי לו שעם כל הכבוד לטוטו, שגם אותה אני מאוד אוהבת, אני חושבת שהמסעדה האיטלקית שהכי כייף לבלות בה היא קפה איטליה. הוא פחות הסכים איתי אבל הגנתי עליה בחירוף נפש כיאה לעורכת דין לעתיד ונראה לי שזה עשה את שלו :)

בכל אופן, כל ביקור משפחתי שלנו במקום מתחיל במעין "טקס" אני וקארין, אחותי, נושאת את עינינו אל לוח הספיישלים ובודקות שני דברים: (1) האם יש פסטה אספרגוס (2) האם יש תותים במסקרפונה. במידה והתשובה לשאלה השנייה חיובית אנחנו מבקשות מהמלצר לשמור לנו מנה אחת לקינוח כי יש לה נטייה להיגמר, ככה שאם ממש קרץ לכם קינוח כלשהו, ממליצה לכם לעשות אותו הדבר.

כמו שכבר אמרתי, ביליתי במסעדה עשרות פעמים ולכן החלטתי לרכז את המיטב מכל הביקורים. במסעדה מוגשת ארוחה עסקית בעלות של 69 ש"ח, הכוללת מנה ראשונה ועיקרית. ניתן להוסיף 8 ש"ח ולקבל כל מנת פסטה אחרת שאינה נמצאת בתפריט העסקיות וכן לא מעט פעמים יש מנות ראשונות מיוחדות. תפריט הערב מחולק לראשונות, סלטים, בשרים ופסטות ותפריט יין עם מגוון יינות איטלקיים.

אחת מהמנות המיוחדות היא הכרובית המטוגנת, לכאורה מנה רגילה שניתן למצוא בכל מסעדה אבל הבלילה העדינה שעוטפת אותה, בשילוב עם המון פרמז'ן מעל ורוטב איולי מדהים שמוגש איתה הופכת אותה מסתם כרובית מטוגנת לה-כרובית המטוגנת.

ה-כרובית המטוגנת

כמו הכרובית, יש גם ארטישוקים מטוגנים אשר מוגשים בתפריט הצהריים תמורת תוספת של 8 ש"ח ובתפריט הערב בעלות של 42 ש"ח. ואם כבר בענייני ארטישוק עסקינן, אחת המנות החדשות בתפריט, שמהשניה שאמא שלי ראתה אותה בפעם האחרונה שהיינו היא לא נרגעה עד שהזמנו אותה (למרות שכבר סיימנו את כל הראשונות) היא מנת הארטישוק בנוסח יהודי רומא (42 ש"ח) יש אינספור גרסאות למנה הזו אבל בקפה איטליה הארטישוקים מוגשים לאחר שבושלו וטוגנו קלות וניחשתם נכון - לצד איולי, שהיה כל כך מיותר כי הארטישוקים היו מעדן בפני עצמם.

ארטישוק יהודי

מנה ראשונה נוספת, אשר לצערי מוגשת רק בעסקית הצהריים היא "חציל פסטו" - חצילים מטוגנים היטב, ללא גרעינים למקרה שתהיתם, ומעליהם רוטב פסטו עשיר ואגוזי וכמובן - פרמז'ן. יש לי קצת בעיה עם פרוסות עבות של חצילים שלעיתים מוגשות כשהן לא לגמרי מבושלות או אבל פה החצילים עשויים מעולה.

חציל פסטו

כל ארוחת ערב שלנו נפתחת בשילוש הקדוש - פוקצ'ה (16 ש"ח), קרפצ'יו מוצרלה (48 ש"ח) וקרפצ'יו פילה בקר (58 ש"ח). בדרך כלל אנחנו מוסיפים להן עוד אחת מהמנות שהזכרתי קודם לכן או חציל פרמז'ן (38 ש"ח). אני חושבת שב90% מהמסעדות מגישים כיום פוקצ'ה שהיא מעין פיצה ללא תוספות, עם בצק רך, הפוקצ'ה פה יותר מזכירה לחם, קראנצ'ית מבחוץ ורכה מבפנים, עטופה בהמוןןן שמן זית. עצה שלי - תבקשו מגבונים ותמנו מישהו לבצוע חתיכות ממנה ככה שיהיה יותר נעים לאכול. הקרפצ'יו מוצרלה מזכיר את הקפרזה שכולנו רגילים אליה רק שבמקום פרוסות של עגבניה המוצרלה מוגשת כשהיא פרוסה דק עם סלסלת עגבניות ובזיליקום. קרפצ'יו הבקר כולל פרוסות דקיקות של פילה בקר, פטרוזיליה וגבינה כחולה (אנחנו תמיד מבקשות עוד), בגדול אין מקום לטעויות בהתחשב באיכות הבשר.

קרפצ'יו מוצרלה

קרפצ'יו פילה בקר

כמו שבטח כבר תיארתם לעצמכם - אם יש בספיישלים את מנת הפסטה אספרגוס (כ- 75 ש"ח, לא זוכרת מחיר מדויק) אנחנו לוקחים אותה. המנה מוגשת כל פעם עם פסטה אחרת, לעיתים פפרדלה, לעיתים ריגטוני אבל תמיד תמיד עם המון אספרגוס (בשונה ממנות האספרגוס למיניהן שכוללות בערך 4 גבעולים) ורוטב שמנת עשיר. אנחנו תמיד אוהבות לבקש פירורי לחם, אשר מוגשים עם מנות אחרות, שמוסיפים למנה טוויסט מעניין.

פסטה אספרגוס

במידה ואין את הפסטה אספרגוס אנחנו נאלצים "להסתפק" בפטוצ'יני תרד (58 ש"ח) - פטוצ'יני תרד עשוי במקום אשר מוגש ברוטב שמנת גורגונזולה עם צנוברים ועלי רוקט. מנה כבדה ועשירה שלא תתאים לכל אחד אבל לגמרי ממליצה לחלוק אותה עם עוד מישהו אהוב במידה ואתם לא אוהבים מנות כבדות מידי.

פטוצ'יני תרד עם גורגונזולה

אני וקארין תמיד חולקות את אחת מהמנות הללו יחד עם מנת הלינגוויני ירקות (54 ש"ח) - פסטה מסוג לינגוויני, מעין ספגטי קצת יותר רחב ושטוח, המוגשת יחד עם תרד, עגבניות וקישואים חתוכים דק ומטוגנים עם המון שמן זית. המנה מוגשת יחד עם פירורי לחם ופרמז'ן והיא פחות כבדה משאר המנות ככה שהיא מאזנת אותנו. אנחנו כמובן מבקשות עוד פירורי לחם ועוד המון פרמז'ן.

לינגוויני ירקות

לאחר שהפסטות מוגשות לשלוחן המלצר מגיע יחד עם גוש פרמז'ן ומגרד לכם ישירות על הפסטה. טיפ מהשף - אם אתם חובבי פרמז'ן כמונו, תבקשו קצת בצלוחית בצד כי זה לא נעים להטריח את המלצר כל הזמן. עוד עניין חשוב - את כל מנות הפסטה ניתן להזמין עם פסטה ללא גלוטן מה שהופך את המקום לסופר ידידותי לנמנעים.

במידה ונשאר לכם מקום לקינוח, ובינינו - זו בכלל קיבה נפרדת, כמו שבטח כבר יכולתם לנחש - אם יש את מנת התותים במסקרפונה אל אבל פשוט אל תוותרו עליה - קרם מסקרפונה עשיר שמתחתיו מרנג ומעליו תותים טריים שהביס מכולם ביחד יוצר עונג בפה. במידה ואין את התותים במסקרפונה, או שבא לכם עוד משהו מתוק, אל תוותרו על הטירמיסו (44 ש"ח), שמוגש בדיוק כמו שצריך, לא בתוך צנצנת או איזשהו כלי יפה, פשוט חתיכה נאה ממה שפעם הייתה תבנית מלאה בטירמיסו, עם מסקרפונה וביסקוטים באספרסו, מנה שגם אחותי, שאיננה מחובבי הטירמיסו, לא מוותרת עליה. וסוד קטן - אם חוגגים יומולדת מקבלים את הקינוח עם ביסקוויט כזה רשום עליו מזל טוב, אנחנו תמיד מבקשות אותו בכל מקרה, תשתמשו בו במקום כף ותבינו למה.

טירמיסו

תותים מסקרפונה

לא יודעת מה אתכם, אבל לגמרי עשיתי לעצמי חשק לקפוץ לבקר, עבר קצת זמן...

לסיכום:

Must Have: פסטה אספרגוס.

שירות: מקצועי.

טווח מחירים: ממוצע.

אווירה: בראסרי איטלקי.
גלוטן Free: מלבד המנות הראשונות, הסלטים והבשרים ניתן לקבל את כל מנות הפסטה עם פסטה ללא גלוטן.

לשיפור: חלום שלי לראות את הפסטה אספרגוס קבועה בתפריט.

עד כאן להיום, בתאבון!

אהבתם? יופי! תרגישו חופשי להשאיר תגובות.

שימו לב שכדי לא לפספס פוסטים נוספים שלי כדאי ללחוץ על כפתור ה'עקבו אחרי' בצד ימין למעלה ולהכניס כתובת מייל כך שתקבלו ישירות כל פוסט חדש שאעלה.

קפה איטליה, קרמניצקי 6, תל אביב.

שעות פתיחה: א' - ג' 12:00 עד 23:00, ד' - ש' 12:00 עד 24:00.

זו ביזו - בר מסעדה מתחדש

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ובפייסבוק.

אני וניצן, שתי דיילות לשעבר, הכרנו במסגרת השתתפותנו במשפט המבוים של האוניברסיטה. רצה הגורל, או יותר נכון רצה המרצה, וצוותנו שתינו להיות בצד של המערערות, כנראה שהוא ראה את הפוטנציאל החבוי בשילוב של שתינו ומי אנחנו שנתנגד? וכך, במשך קרוב לחודשיים של עבודה קשה ומאומצת (שהובילה לניצחון שלנו למקרה שתהיתם) ביקרנו בכל מסעדה/דוכן/בר וכד' שנפתח ואכלנו כמו נהג משאית ממוצע, כי אוכל ישמח לבב אנוש.

שבוע שעבר אני וניצן נפגשנו ופתאום קלטנו שהבחורה שדגמה איתי כמעט כל מקום אפשרי כלל לא מופיעה בבלוג. הבנו שזו בעיה קשה שיש לפתור וניסינו להזמין מקום לזו ביזו. אופטימיות שכמותנו, המקום שקבוצת הנוקס עומדת בראשו וכעת הצטרף אליהם דיוויד פרנקל הוא אחד הברים היותר חמים בעיר כרגע ולא היה מקום. הסתפקנו בקוקטיילים בספייס האוס והזמנו מקום לשבוע הבא - תהיו חכמים - תזמינו מקומות כמה ימים מראש ואל תחכו לרגע האחרון, בעיקר בסופ"שים.

הזו ביזו, שאני מניחה שיצא לכם לבקר בו מתישהו בשנתיים האחרונות מאז הוא נפתח, שינה כיוון ויחד עם השף דיוויד פרנקל, אחד השפים הצעירים המבטיחים בארצנו, שעומד בראש המטבח של מסעדת פרונטו ושזכה בין היתר בפרס שף השנה, הפך לבר מסעדה.

הגענו ב21:00 והתיישבנו על הבר, המקום עדיין היה די ריק והתמלא לאט לאט. עיינו בתפריט הקוקטיילים והחלטנו להזמין Hudson - קוקטייל על בסיס בקרדי יחד עם ליקר צ'ילי, בזיליקום, סירופ אבטיח, ג'ינג'ר וחמוציות (47 ש"ח) וקוקטייל Madison - גם הוא על בסיס בקרדי יחד עם מידורי, רכז תפוחים, ג'ינג'ר, נענע, קינמון ותפוח מקורמל (49 ש"ח). פחות אהבנו את המדיסון והחלטנו להמשיך את הערב עם ההדסון. תפריט הקוקטיילים רחב וכולל קוקטיילים על בסיס טקילה, ג'ין, ויסקי וכמובן - רום. טווח המחירים גם הוא רגיל ונע בין 47 ל64 ש"ח. אם תשאלו אותי - ההדסון מנצח, אבל אני לא בדיוק דוגמא לחובבת קוקטיילים. 

Hudson V. Madison

אני תמיד אומרת שאנשים הולכים לאכול בחוץ לא רק בשביל האוכל, כי אוכל טוב, ויעידו על זה חברותיי שאכלו אצלי, יש גם בבית. אנשים יוצאים החוצה לאכול בשביל החוויה הכוללת, והאוכל הוא חלק ממנה. החלק השני, והלא פחות חשוב הוא השירות. יש הבדל גדול בין לשבת על הבר לבין לשבת על שולחן וכשיושבים על הבר מצפים לשירות יותר אישי, צחוקים עם הברמן וכדומה. כמובן שאנחנו, שתי בחורות מצחיקות שכמותנו, או שלפחות ככה אנחנו רוצות להאמין, ניסינו לצחוק עם הברמן. הוא בתגובה אמר שיש לי יחסי אנוש מעולים ושנראה לו שאני צריכה להיות הברמנית - אם הוא רק היה יודע כמה הוא צדק. לצערנו, בשאר הערב זכינו בעיקר במבט צונן ובאופן כללי הוא לא היה נחמד במיוחד ונתן תחושה שאנחנו תמיד מפריעות לו באמצע. עם זאת, היו שני ברמנים אחרים, ביניהם מנהל הבר, שנתנו שירות ללא דופי והיו אדיבים מאוד. וכולם ללא יוצא מן הכלל הפגינו בקיאות בתפריט.

התחלנו לקבל את האוכל, פתחנו בסלט פנצנלה (38 ש"ח) שכלל עגבניות שרי, בצל סגול, צנוניות, כוסברה, פטרוזיליה ונענע, ברוטב יוגורט ובליווי קרוטונים. הסלט תובל היטב וניכר כי העגבניות היו טריות. השילוב של רוטב היוגורט נתן חמיצות מיוחדת וביס מהכל יחד עם הקרוטונים הפריכים היה ממש כייפי בפה. חשוב לציין שמגוון הירוקים לא צוינו בתפריט וגם לא בעל-פה ואולי שווה לעדכן כי יש המון אנשים שסולדים מכוסברה.

סלט פנצנלה עם המון ירוקים

המשכנו עם ירקות גינה בטמפורה (32 ש"ח) שהוגשו עם רוטב דגים. אנחנו ביקשנו רוטב איולי וקיבלנו רוטב איולי מעולה שבהמשך פגשנו גם בהמבורגר. היו שם גזרים, פטריות, ברוקולי, ואספרגוס והטמפורה הייתה עדינה במיוחד ומתפצחת בפה. המנה הוגשה חמה וניכר שהיא טוגנה בשנייה שהזמנו מה שגם כן טרם לפריכות.

ירקות בטמפורה

אחרי הפסקה קצרה מהאוכל שלוותה בעוד קצת אלכוהול המשכנו עם ההמבורגר (56 ש"ח), עליו שמעתי גם מחברות שביקרו במקום. ההמבורגר הוגש בלחמניית בריוש עסיסית שספגה היטב את כל המיצים של הבשר, יחד עם בצל מקורמל, חסה, גבינה ובייקון - אנחנו ביקשנו בלי. ההמבורגר הוגש M והיה עשוי לכדי שלמות. הצ'יפס, גם הוא היה פשוט מעולה, וניכר שטופל היטב, הוגש יחד עם האיולי שקיבלנו קודם לכן יחד עם הירקות. כמובן ששמנמנות שכמותנו, תוך כדי בליסת הצ'יפס (ותהיה האם אפשר להזמין רק צ'יפס) נזכרנו שעוד לא היינו ברומנו וסימנו את זה כיעד הבא - מבטיחה לעדכן.

המבורגר וצ'יפס - הכי טעים שיש

התלבטנו אם להזמין אספרגוס (52 ש"ח) או סלט קיסר (38 ש"ח) ונתנו לברמן להחליט. קיבלנו את סלט הקיסר, שגם בו בלטה הטריות של החסה שהייתה מתפצחת בפה, מכוסה בהמוןןןן פרמז'ן יחד עם קרוטונים ורוטב קיסר.  בגדול - כל מה שאפשר לצפות מסלט קיסר מעולה.

סלט קיסר - קלאסיקה

את הקינוח בחרנו עוד לפני שהתחלנו לאכול - פרנץ' טוסט (32 ש"ח). אז ראשית וידוי - אני וניצן מכורות לפרנץ' טוסט של אייל שני שמוגש עם קרם פרש וריבה, והיינו סקרניות במיוחד להשוות בין השנים. אז לטעמי זה עדיין לא הפרנץ' טוסט של אייל שני, אבל מדובר בשני קינוחים שונים לחלוטין - אצל שני, הפרנץ' טוסט ספוג בחמאה ובקרם פרש שמוגש מעליו. בנוסף הוא משתמש בחלה ככה שהמנה פשוט נמסה בפה. אצל פרנקל, הפרנץ' טוסט יותר "קשוח", הוא לא ספוג בחמאה כמו אצל שני והוא מוגש לצד קרם שקדים וריבת תאנים ככה שהטוסט לא סופג את כל המיצים. לקחתי חתיכה מהטוסט, טיפה קרם, שהוא תכלס גלידה, וחתיכה מריבת התאנים והתמוגגתי.

פרנץ' טוסט עם קרם שקדים וריבת תאנים

בראיונות שקראתי של השף פרנקל הוא רשם שהוא מעוניין שהזו ביזו יהיה מקום בו אפשר לאכול ארוחת ערב ואחר-כך להמשיך לאלכוהול וריקודים על השולחנות. ריקודים על השולחנות לא היו, ועל אף המפות הלבנות זה עדיין מרגיש יותר בר מאשר מקום לארוחת ערב, אבל אם אתם מחפשים ערב טעים, עם אלכוהול ואולי אם תהיו ממש אמיצים גם ריקודים על הבר - זה המקום. וטיפ ממני - בנות תביאו עליונית, כי פשוט קפואאאא על הבר!

לסיכום:

Must Have: המבורגר.

שירות: דרוש שיפור.

טווח מחירים: ממוצע.

אווירה: בר מעונב.
גלוטן Free: יש מנות של דגים ואני משערת שאפשר לקבל את הסלטים ללא הקרוטונים אבל בגדול הפחמימות די שולטות בתפריט.

לשיפור: ברמן, תן חיוך ;) 

עד כאן להיום, בתאבון!

זו ביזו, בן יהודה 186, תל אביב.

שעות פתיחה: כל יום מ19:00 עד אחרון הלקוחות.

שרונה מרקט - סבב טעימות מס' 1

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ובפייסבוק.

אז הנה נגמרה לה השנה ופתאום קלטתי שעדיין לא הספקתי להיות בשרונה מרקט. שמעתי סיפורי זוועות על כמה צפוף שם וכמה בלאגן יש שם ושלחתי שתי משלחות משפחתיות לבדוק את השטח - ההורים שלי, שהחליטו לפרוש לקלארו במתחם שרונה במקום ואחותי ובן זוגה שגם כן התייאשו ופרשו לבראסרי. כמובן שלא היה מצב שאני אסיים את השנה בלי לבקר בשוק שחיכיתי לו כל-כך הרבה זמן ולכן גייסתי למשימה את מיטב ההון האנושי וקבעתי עם נופר ואיסי הירושלמים לביקור בעיר הקודש. איסי היה במסיבת רווקים כך שנותרנו אני ונופר מול ההמון, ובהמון אני לא מתכוונת רק להמון אנשים, אלא גם להמון אוכל.

אחרי שבוע משותף בברצלונה שעסק רובו ככולו ב"מה אוכלים עכשיו" ו"איפה בא לנו לאכול היום", לא היה לי ספק שנופר היא ה-בחורה למשימה. לצערי, הבחורה לא בכושר (לא נפגשנו כמעט חודשיים אז אולי זה מסביר) ככה שדגמנו מספר מצומצם יחסית של מנות. אבל לפחות הצלחנו לפלס את דרכנו בין המון האנשים.

בתחילת השוק יש חנות יין נחמדה שאפשר לקנות בה בקבוקי יין ועבור פיקדון לקחת גם כוסות יין ולטייל בשוק. לקחנו בקבוק יין לבן איטלקי קטן, של Fontana Candida במחיר משתלם של 29 ש"ח והשארנו רישיון תמורת הכוסות. לצערי, הכוסות לא היו חזקות במיוחד, וכשבאתי לפלש אותן, כיאה לברמנית לשעבר, אחת מהן נשברה. עברנו לכוסות פלסטיק ושילמנו קנס של 5 ש"ח, מחיר הוגן למדי. אני מודה שאני לא מבינה גדולה ביין ובגדול אני שותה מה שטעים לי אבל בחנות היה מגוון רחב מאוד של בקבוקים כך שגם האנינים מבינינו ימצאו מה לשתות. היין היה טעים וקליל והיה ליווי מצוין לאוכל שלנו.

אני כבר שבועות מסתכלת באינסטגרם של השרונה ומהרגע שנכנסנו היה לי ולנופר, שקיבלה הכנה מוקדמת, ברור שהדוכן הראשון שאנחנו הולכות אליו הוא דוכן החצ'פורי. חצ'פורי הוא מאפה בצק גרוזיני שממולא בגבינות. אנחנו לקחנו "חצ'פורי אג'רולי" (49 ש"ח) שהיה ממולא ב5 סוגי גבינות ומעל ביצת עין עשויה בדיוק במידה הנכונה. קיבלתי "הוראות הפעלה" שצריך לשבור את החלמון ולערבב את הכל ביחד. ממושמעות שכמותנו, כך עשינו וזה היה עונג צרוף. החצ'פורי הוגש לצד חמוצים מה שאיזן במעט את הכבדות של המאפה, לא שבאמת היינו צריכות משהו שיאזן.

חצ'פורי במילוי 5 גבינות וביצת עין

  

ממושמעות - מערבבות את החלמון עם הגבינה

היינו צריכות קצת איזון אחרי כל הגבינות האלו והחלטנו ללכת על בשר. ראינו את הדוכן של המרינדו, ומכיוון ששמעתי על הבשר שלהם לא מעט החלטנו לקחת סנדבוויץ של סטייק וגבינה. הסנדבוויץ כלל המון חרדל, עגבניה, חסה ואנטריקוט פרוס דק שנצרב יחד עם גבינת צדר. הסנדבוויץ ממש לא היה מרגש, לא הבשר, לא הגבינה, ולא השילוב של הכל ביחד. חשוב לציין שהבחור שהכין את הסנדבוויצים היה נחמד במיוחד ושאל כל אחד מה הוא רוצה בכריך, אבל זה לא עזר לסנדבוויץ שבעיקר הרגיש כמו בזבוז הקצאה. כישצאנו מהשוק, ראינו את ה"עריאס" של ירון קסטנבוים, שהיא מעין מקבילה ל25M משוק הכרמל, והצטערנו שלא אכלנו בה במקום.

כריך סטייק וצדר לא מרגש

רצינו לגוון עם קצת אסיאתי ולשבת בדוכן הראמן החדש של אהרוני אך לא היה מקום על הבר שסובב את הדוכן ומכיוון שהיה ניתן להזמין רק בישיבה על הבר נאלצנו לוותר על הרעיון. אני משערת שזה בגלל שהם פתחו רק לפני מספר ימים והם עדיין בהרצה אבל חבל, בעיקר כי יש עוד המון שולחנות מסביב. מהמראות היה נראה שכולם מסביב לבר נהנים ואני מבטיחה לעדכן בהמשך.

בשלב הזה נופר הודיעה שיש לה מקום לעוד מנה או לקינוח. בדוכן של פושון לא היה כלום מלבד איזה אקלר או שניים והחלטנו לנסות את הפנקייקים הממולאים שנמצאים בקצה השוק. התפריט מציע פנקייקים במגוון מילויים ביניהם שוקולד לבן, שוקולד אגוזים וציפויים דומים (26 ש"ח) ניתן לקבל את המנה עם גלידה או קצפת (תוספת של עוד 8 ש"ח). מכיוון שהם עדיין בהרצה ניתן היה לקבל פנקייקים במילוי שוקולד חלב בלבד. חבל שלא אמרו את זה לפני שעמדנו בתור. בכל מקרה, לקחנו פנקייקים במילוי שוקולד חלב, מצופים בשוקולד לבן ושוקולד אגוזים יחד עם קצפת, קורנפלקס מצופה שוקולד ופירורי לוטוס. גם המנה הזו, מלבד היותה יפה, ובעלת תיאור שעושה לך חשק להזמין 3 כאלו, לא הייתה מרגשת וכנראה שבביקור הבא שלי אני אוותר עליה ואלך לדגום קינוחים מעניינים יותר כדוגמת הדוכן של שגב או הגלידה המטורפת שנמצאת בהתחלה וניתן להעמיס עליה לא מעט תוספות.

פנקייקים ממולאים שוקולד חלב

אז אם יש מתנדבים בקהל שחושבים שהם מסוגלים לעמוד בקצת יותר מ3 מנות - צרו קשר! ולבינתיים, שתהיה שנה טובה ומתוקה, עם המון מאכלים טובים.

לסיכום:

Must Have: חצ'פורי.

שירות: תלוי בדוכן.

טווח מחירים: זול-יקר.

אווירה: צפופה. עדיף לבוא באמצ"ש.
גלוטן Free: המון דוכנים אסייאתים, דוכני גבינות, ובטוח שגם הנמנעים ימצאו מה לאכול פה.

לשיפור: עד מתי חופש גדול??. 

עד כאן להיום, בתאבון!

שרונה מרקט, קלמן מגן 3, תל אביב.
שעות פתיחה: אמצ"ש : 09:00-22:00, שישי: 08:00-שעה לפני כניסת השבת, שבת: 09:00-23:00.

טוטומה - הונצואלית הכי לוהטת בעיר

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ובפייסבוק.

אני מאמינה שאין אחד שראה את העונה הקודמת של מאסטר שף ולא זוכר את דליה, עם המבטא הונצואלי והמנות שגרמו לי לרייר משך כל העונה. הפרק שזכור לי במיוחד זה הפרק בו הייתה משימת סופר ודליה קנתה גבינת בורטה וחצתה אותה ביד ומאותו הרגע לא הפסקתי לחפש אותה. נכון שהיום יש המון חיקויים ישראלים אבל עד שלא תטעמו את הדבר האמיתי לא תבינו טעם החיים מהו (בפעם האחרונה שבדקתי ניתן היה להשיג את הבורטה המקורית בחנות הגבינות שבדיזינגוף ארלוזורוב בעלות של כמעט 100 ש"ח לכדור), אז תודה לה על שגילתה לי את גבינת הבורטה ושבזכותה ידעתי לחפש אותה ברומא ולטעום את האורגינל ובעיקר תודה לה על הארוחה הסופר טעימה שאכלתי אתמול במקום החדש שלה - טוטומה. 

בשבועות האחרונים לא הפסיקו לדבר על המקום החדש שלה ומהרגע ששמעתי על כך שהיא פותחת מסעדה עקבתי באדיקות אחר עמוד הפייסבוק של המקום בציפייה לפתיחה, שלפי הפרסומים מיועדת להיות ביום ראשון. לשמחתי הרבה אני ועינב לא היינו סגורות על איפה בא לנו לבלות ולכן קבענו בפינה של ירמיהו, ממש ממול וכך גילינו שהמקום כבר פתוח להרצה. מזלי, שבדיוק כמוני, עינב אף פעם לא תסרב לכמה קלוריות עודפות וכך יצא שהחלטנו להתיישב במקום.

המקום החדש שלה הוא לא בדיוק מסעדה אבל לא בדיוק דוכן רחוב. הטוטומה הוא משהו כייפי באמצע, עם צבעים צועקים והמון מוזיקה רועשת, כזו שגורמת לך להרגיש שחזרת לדרום אמריקה לכמה שעות ותפריט קוקטיילים עשיר (כ-30 ש"ח לכוס), רווי רום, ליים ועוד פירות אקזוטיים, שאני מודה שאם לא הייתי נוהגת כנראה שהייתי דוגמת את רובו. אבל עם כל הכבוד לקוקטיילים ואלכוהול, לא בשביל זה התכנסנו היום אז מה אכלנו?

חלקכם, שבוודאי קוראים מדורי אוכל כמוני, ראו את החפירות על מנת הצ'יפס פלאנטיין (35 ש"ח), אותה בננה ירוקה שהיא הרבה יותר תפוח-אדמה מאשר בננה שהוגש עם גוואקמולי מדהיםםםם שלא יכולתי להפסיק לאכול ממנו וממרח שעועית שחורה. הצ'יפס הוגש בשקית נייר והיה מתפצח בפה, ולמרות שהוא טוגן בשמן עמוק הוא ממש לא הרגיש ככה והיה פתיחה מעולה.

צ'יפס פלאנטיין וגוואקמולי משוגע

עוד לקחנו "טקניוס" (32 ש"ח) - מנה גדולה של אצבעות גבינה עטופות בבצק המוגשות עם רוטב פרואני. האצבעות היו פריכות מבחוץ ונמסות מבפנים בדיוק כמו שאצבעות גבינה מושחתות שכאלו צריכות להיות. הרוטב הפרואני היה טעים אבל בשונה מהגוואקמולי וממרח השעועית הוא לא היה מיוחד והזכיר רוטב מיונז ספייסי. 

אצבעות גבינה מושחתות

המשכנו עם אמפנדס המוגשים במילוי גבינה (24 ש"ח), טבעוני (26 ש"ח) או עוף (28 ש"ח). אנחנו לקחנו את מילוי הגבינה וקיבלנו שתי יחידות אמפנדס שמנמנות עם מילוי קרמי של גבינה וסלסלת עגבניות שמאזנת את כל השומן הזה. לא יכולנו להפסיק לאכול אותו ויחד עם הגוואקומלי ממנת הפאנטיין זה היה טעים עוד יותר.

אמפנדס עם סלסלת עגבניות

רצינו לקחת ארפאס - מעין פיתה נטולת גלוטן עם אסאדו אך לצערנו המנה נגמרה והסתפקנו באראפס במילוי המבורגר - "לוס מוצ'אצ'וס" (47 ש"ח), זאת למרות שאנחנו ממש לא "מוצ'אצ'וס" ועינב היא ממש "ציקיטיטה". קיבלנו ארפאס יחיד ממולא בגבינה מותכת, אותו גוואקמולי נהדר ממקודם וההמבורגר. מנה מושחתת במיוחד שעינב, הציקיטיטה, לא הצליחה לסיים. חשוב לציין שיש מגוון עצום של מילויים לארפאס, ולא מעט אופציות צמחונית כך שגם הצמחונים וגם הרגישים לגלוטן יכולים למצוא פה מגוון רחב של מנות.

לוס מוצ'אצ'וס - לגברים בלבד?

מבט מבפנים...

היינו כל כך מלאות שלא יכולנו אפילו לחשוב על קינוח אז ויתרנו עליו, למרות שתפריט הקינוחים קרץ לנו במיוחד (32-38 ש"ח). כנראה שנאלץ לחזור לשם לדגום את הקוקטיילים והקינוחים :). השירות היה ענייני, והאוכל הגיע במהירות שיא למרות שהמקום נמצא בהרצה מה שזיכה אותנו ב25% הנחה. בקיצור, אם בא לכם להרגיש שנייה על החוף במקסיקו או אחרי טראק בדרום אמריקה (לא שאני באמת יודעת איך זה מרגיש) ולאכול אוכל ונצואלי טעים במיוחד - זה המקום! אני ללא ספק אחזור.

לסיכום:

Must Have: צ'יפס פלאנטיין ואפנדס.

שירות: ענייני.

טווח מחירים: זול.

אווירה: שמחה.
גלוטן Free: להערכתי 80-90% מהתפריט מתאים לנמנעים מגלוטן.

לשיפור: מקום כזה שמח מצריך מלצרים שמחים. 

עד כאן להיום, בתאבון!