טוטומה - הונצואלית הכי לוהטת בעיר

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ובפייסבוק.

אני מאמינה שאין אחד שראה את העונה הקודמת של מאסטר שף ולא זוכר את דליה, עם המבטא הונצואלי והמנות שגרמו לי לרייר משך כל העונה. הפרק שזכור לי במיוחד זה הפרק בו הייתה משימת סופר ודליה קנתה גבינת בורטה וחצתה אותה ביד ומאותו הרגע לא הפסקתי לחפש אותה. נכון שהיום יש המון חיקויים ישראלים אבל עד שלא תטעמו את הדבר האמיתי לא תבינו טעם החיים מהו (בפעם האחרונה שבדקתי ניתן היה להשיג את הבורטה המקורית בחנות הגבינות שבדיזינגוף ארלוזורוב בעלות של כמעט 100 ש"ח לכדור), אז תודה לה על שגילתה לי את גבינת הבורטה ושבזכותה ידעתי לחפש אותה ברומא ולטעום את האורגינל ובעיקר תודה לה על הארוחה הסופר טעימה שאכלתי אתמול במקום החדש שלה - טוטומה. 

בשבועות האחרונים לא הפסיקו לדבר על המקום החדש שלה ומהרגע ששמעתי על כך שהיא פותחת מסעדה עקבתי באדיקות אחר עמוד הפייסבוק של המקום בציפייה לפתיחה, שלפי הפרסומים מיועדת להיות ביום ראשון. לשמחתי הרבה אני ועינב לא היינו סגורות על איפה בא לנו לבלות ולכן קבענו בפינה של ירמיהו, ממש ממול וכך גילינו שהמקום כבר פתוח להרצה. מזלי, שבדיוק כמוני, עינב אף פעם לא תסרב לכמה קלוריות עודפות וכך יצא שהחלטנו להתיישב במקום.

המקום החדש שלה הוא לא בדיוק מסעדה אבל לא בדיוק דוכן רחוב. הטוטומה הוא משהו כייפי באמצע, עם צבעים צועקים והמון מוזיקה רועשת, כזו שגורמת לך להרגיש שחזרת לדרום אמריקה לכמה שעות ותפריט קוקטיילים עשיר (כ-30 ש"ח לכוס), רווי רום, ליים ועוד פירות אקזוטיים, שאני מודה שאם לא הייתי נוהגת כנראה שהייתי דוגמת את רובו. אבל עם כל הכבוד לקוקטיילים ואלכוהול, לא בשביל זה התכנסנו היום אז מה אכלנו?

חלקכם, שבוודאי קוראים מדורי אוכל כמוני, ראו את החפירות על מנת הצ'יפס פלאנטיין (35 ש"ח), אותה בננה ירוקה שהיא הרבה יותר תפוח-אדמה מאשר בננה שהוגש עם גוואקמולי מדהיםםםם שלא יכולתי להפסיק לאכול ממנו וממרח שעועית שחורה. הצ'יפס הוגש בשקית נייר והיה מתפצח בפה, ולמרות שהוא טוגן בשמן עמוק הוא ממש לא הרגיש ככה והיה פתיחה מעולה.

צ'יפס פלאנטיין וגוואקמולי משוגע

עוד לקחנו "טקניוס" (32 ש"ח) - מנה גדולה של אצבעות גבינה עטופות בבצק המוגשות עם רוטב פרואני. האצבעות היו פריכות מבחוץ ונמסות מבפנים בדיוק כמו שאצבעות גבינה מושחתות שכאלו צריכות להיות. הרוטב הפרואני היה טעים אבל בשונה מהגוואקמולי וממרח השעועית הוא לא היה מיוחד והזכיר רוטב מיונז ספייסי. 

אצבעות גבינה מושחתות

המשכנו עם אמפנדס המוגשים במילוי גבינה (24 ש"ח), טבעוני (26 ש"ח) או עוף (28 ש"ח). אנחנו לקחנו את מילוי הגבינה וקיבלנו שתי יחידות אמפנדס שמנמנות עם מילוי קרמי של גבינה וסלסלת עגבניות שמאזנת את כל השומן הזה. לא יכולנו להפסיק לאכול אותו ויחד עם הגוואקומלי ממנת הפאנטיין זה היה טעים עוד יותר.

אמפנדס עם סלסלת עגבניות

רצינו לקחת ארפאס - מעין פיתה נטולת גלוטן עם אסאדו אך לצערנו המנה נגמרה והסתפקנו באראפס במילוי המבורגר - "לוס מוצ'אצ'וס" (47 ש"ח), זאת למרות שאנחנו ממש לא "מוצ'אצ'וס" ועינב היא ממש "ציקיטיטה". קיבלנו ארפאס יחיד ממולא בגבינה מותכת, אותו גוואקמולי נהדר ממקודם וההמבורגר. מנה מושחתת במיוחד שעינב, הציקיטיטה, לא הצליחה לסיים. חשוב לציין שיש מגוון עצום של מילויים לארפאס, ולא מעט אופציות צמחונית כך שגם הצמחונים וגם הרגישים לגלוטן יכולים למצוא פה מגוון רחב של מנות.

לוס מוצ'אצ'וס - לגברים בלבד?

מבט מבפנים...

היינו כל כך מלאות שלא יכולנו אפילו לחשוב על קינוח אז ויתרנו עליו, למרות שתפריט הקינוחים קרץ לנו במיוחד (32-38 ש"ח). כנראה שנאלץ לחזור לשם לדגום את הקוקטיילים והקינוחים :). השירות היה ענייני, והאוכל הגיע במהירות שיא למרות שהמקום נמצא בהרצה מה שזיכה אותנו ב25% הנחה. בקיצור, אם בא לכם להרגיש שנייה על החוף במקסיקו או אחרי טראק בדרום אמריקה (לא שאני באמת יודעת איך זה מרגיש) ולאכול אוכל ונצואלי טעים במיוחד - זה המקום! אני ללא ספק אחזור.

לסיכום:

Must Have: צ'יפס פלאנטיין ואפנדס.

שירות: ענייני.

טווח מחירים: זול.

אווירה: שמחה.
גלוטן Free: להערכתי 80-90% מהתפריט מתאים לנמנעים מגלוטן.

לשיפור: מקום כזה שמח מצריך מלצרים שמחים. 

עד כאן להיום, בתאבון!