אם אתם זוכרים, לפני כמה שבועות נופר הצטרפה אלי ל
סבב טעימות מס' 1 בשרונה מרקט אשר הסתכם בהמון אכזבה מהקיבולת של נופר ובעיקר מכך שלא זכיתי לטעום את כל מה שרציתי. חיפשתי מתנדבים אמיצים שחושבים שהם מסוגלים לאכול יותר מ-3 מנות וכך יצא שניצן ועינב הצטרפו אלי לסבב טעימות השני.
על אף הימים המתוחים החלטנו שאנחנו לא ניתן להם לעצור אותנו ושאנחנו יוצאות לבלות. כמובן שטרחנו לציין שזה הולך להיות ערב רגוע, ובכלל שלושתנו בדיאטה, מה שנקרא - מתכון לסבב כישלון. אבל דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, או שבמקרה שלנו זה דיבורים כמו חול ויש מלא מה לאכול.
קשה היה להתחמק בשבועות האחרונים מכל הכתבות המפרגנות על דוכן הראמן החדש של אהרוני שנפתח קצת באיחור. לאור שורשי העיראקיים, סלידתי העזה ממרק עוף פולני, והעובדה שמשך מרבית חיי גדלתי על מרקים מוקרמים, מעולם לא הבנתי את ההתלהבות מהמרקים הללו. גם בתור דיילת בניו-יורק, כשכולם עמדו בתור לדוכן הראמן זה היה נראה לי כמו משהו שאני לא אוכל לעולם, ציר מרק עם המון דברים צפים בתוכו. למזלי ניצן הייתה כל-כך חמה על הראמן שלא היה מצב שאנחנו יוצאות מהשוק מבלי לאכול בו והוא נבחר כתחנה הראשונה בסבב.
דוכן הראמן הוא הדוכן היחידי (למיטב ידיעתי) שאינו מאפשר לעשות TA וחייבים לשבת על הבר שמקיף אותו כדי לטעום את הראמן. סיבוב מסביב לבר העלה תמונת מצב עגומה - כל המקומות תפוסים ויש תור ארוך מסביב למקומות שעומדים להתפנות. ניצן, מלאת תושיה, ובעיקר רעבה, שמה לב לשולחן קטנטן ממש מטרים ספורים מהדוכן. חייכנו יפה אל המלצר והמלצרית ושאלנו האם אנחנו יכולות לקבל שירות שם. המלצרית, כמה מפתיע, מיד השיבה בשלילה ואילו המלצר החביב אמר לנו שהוא יבדוק את זה וחזר אלינו עם תשובה חיובית.
ממבט מהיר בתפריט, ולאור העובדה שידענו שיש לנו עוד כמה דוכנים לדגום, החלטנו לחלוק "סלט ירוקים" (18 ש"ח) ו"דן דן ראמן" (56 ש"ח) - ראמן עם בשר. במקום ניתן גם להזמין גיוזה פרגית (32 ש"ח), גיוזה טבעונית (28 ש"ח), סלט חצילים (שניצן חששה שלא יתאים לסטנדרט החצילים שלי -18 ש"ח), סלט חמוצים (18 ש"ח) וכן מרק ראמן עם עוף (52 ש"ח) או עם טופו (44 ש"ח).
תחילה קיבלנו את סלט הירוקים. המנה הוגשה בקערת קרטון כאשר רק מחציתה מלאה. אין לי שום בעיה עם הכמות, להפך - אני חושבת שזו תמורה הולמת למנה ב18 ש"ח, אבל למה לא להתאים את הקרטון למנה? טעם היוזו הורגש היטב בסלט שהכיל מעט פקאן מסוכר, בצל ירוק, בערך 3 אפונים, קצת ברוקולי ובעיקר המון שעועית ירוקה - קפואה. הסלט לא היה רע אבל הוא גם לא היה טוב והיה בגדר פתיחה נחמדה בסה"כ. כנראה שבפעם הבאה נדגום את הגיוזה במקום.
 |
| סלט ירוקים בקערה חצי ריקה |
ואז, או אז הגיעה מנת הראמן. המנה מגיעה בקערה גדולה, והמראה שלה פשוט מרהיב. ניכר שבשונה מהסלט הושקעה בכך מחשבה וכל המרכיבים פרוסים מסודר. קיבלנו הנחיה לערבב טוב, ממש טוב, את המרק כי יש עוד המון מרכיבים למטה. במרק היו איטריות, אספרגוס, תרד, פטריות שיטאקי, נבטים, ביצה קשה ובשר טחון. אני ממש לא מחובבי הבשר הטחון וחוץ מהמבורגר וקבב ואולי איזו מנה בבית התאילנדי אני לא אוכלת בשר טחון. במנה הזו הבשר היה פשוט מעולה וניכר שהשקיעו מחשבה לפני שבחרו בבשר טחון. ניצן, מבינת ראמן, שדגמה אחד או שניים בניו-יורק אמרה שבשונה ממרקי ראמן אחרים בהם הבשר מוגש כנתחים, הבשר הטחון, שמר על הרכות והעסיסיות שלו, וגם הקל על חווית האכילה. סיכומו של דבר - אני, נטלי אליאס, שסלדה ממרקים אסייתיים והייתי בטוחה שניצן תאלץ לאכול את כל המנה לבדה, לא יכולה לחכות לפעם הבאה שאני אוכל אותה.
 |
| דן דן ראמן חלומי |
כמובן שהערב לא יכול היה להמשיך ללא יין וכך פסענו לכיוון דוכן הMeetWine אשר נמצא די בסמוך ובחרנו בקבוק יין. בשונה מחנות היין שנמצאת בכניסה, המגוון פה יותר מצומצם אבל ניתן לשבת במקום וגם הכוסות הרבה יותר חזקות. בנוסף, הבחורה שהייתה במקום הייתה חמודה וחיננית הרבה יותר מהמוכר בחנות היין מה שגם תרם לחווית הקנייה שלנו. לקחנו בקבוק של טוליפ ויט פרנק (78 ש"ח) שהיה קליל בדיוק במידה, בלנד המשלב קברנה פרנק (65%) וסוביניון בלאן (35%).
אבל איך אפשר לשתות יין בלי גבינות? אי אפשר! מיד הזדרזנו להגיע לבאשר שלצערנו כבר היו בסגירה. אני וניצן שוב נקטנו בגישת הPretty Please והם הסכימו למכור לנו קופסה מוכנה של מספר גבינות קשות אשר זיהיתי מביניהן גאודה פסטו, גאודה רגילה ואולי איזו קשקבל. הגבינות היו טעימות, ובעצם איך גבינה עם מעל 30% שומן לא יכולה להיות טעימה? אבל היה ניכר שהגבינות נחתכו קודם לכן ואיבדו מהטריות שלהן. למקרה שתהיתם - זה לא מנע מאיתנו לחסל את הקופסה.
 |
| גבינות קשות שקצת איבדו את הטריות |
החלטנו שאי אפשר לאכול רק גבינות ואנחנו צריכות גם קצת פחמימות אז התחלנו ללכת לכיוון דוכן הפיצות של הרוסטיקו שנמצא בתחילת השוק. לשמחתנו, חנות הגבינות השניה בשוק, לה פורמג'רי, הייתה פתוחה. החלטנו לפצל כוחות כך שאני הייתי אחראית על הגבינות. ניתן לקנות במקום גבינות ולבקש מהם שיחתכו אותן וישימו במגש אשר מוחלק למספר תאים ומתאים בול למשימת הנשנוש ואם הם מציעים, מי אני שאסרב?! מכיוון שגבינות קשות כבר היו לנו מספיק החלטתי ללכת על גבינות רכות, שהן האהבה האמתית שלי. לקחתי גבינת בושה שהייתה פשוט מדהימה, עם טעם עיזים עז ועוצמתי, גבינת מירבו עם אגוזים שהייתה האהובה על ניצן וכן את אחת מהגבינות הכחולות שהוצעו במקום. הגבינות היו חלומיות, עזות, חריפות, והשתלבו נהדר עם היין. חשוב לציין גם את הבחורה בדוכן שהייתה אדיבה וסבלנית ואף הציעה טעימה מכל דבר. אני שילמתי 50 ש"ח עבור מגש נחמד של גבינות, מן הסתם זה משתנה לפי סוג הגבינה והכמות אבל המחירים לחלוטין הוגנים. נורא חסרה לנו האופציה להוסיף זיתים, איזשהו קונפי או אפילו סתם פרי וניצן אפילו ציינה שהעיגול באמצע ממש נועד לזה - אומנם ניתן לרכוש זאת בדוכן אחר אבל זה קצת מסרבל את העניין. ראו זאת כהצעה לשיפור.
 |
| גבינות רכות מלה פורמג'רי |
בזמן שאני טעמתי ובחרתי גבינות ניצן ועינב בחרו פיצות ברוסטיקו. הן לקחו פיצה עם פטריות וגבינה כחולה - שלטעמי הייתה הטובה ביותר, פיצה קפרזה - עם קוביות של עגבניות, בזיליקום ומספר פרוסות מוצרלה, לטעמי היה מקום למעט יותר תיבול בעגבניות (שום!!!) ולהוסיף עוד מוצרלה אבל גם זו הייתה מהמוצלחות. עוד הן לקחו פיצה עם חציל - שאף אחת מאיתנו לא טעמה, כנראה כי היא לא משכה את העין, פיצה עם זוקני - פיצה לבנה עם פרוסות זוקיני וגבינה ופיצה עם תפוחי אדמה שניכר שאם היא הייתה טריה היא הייתה טעימה בהרבה. בקיצור - אל תיקחו את השאריות של סוף היום ותבחרו את הפיצות הטריות יותר כי מרגישים את השוני באיכות.
 |
| "קצת" פיצה |
 |
| ללא ספק ככה כל ארוחת ערב צריכה להיראות |
השוק נסגר די מוקדם ולא הספקנו לדגום בו קינוח ו/או לקנות בקבוק יין נוסף וכך יצא שאחרי שני בקבוקי יין, גשם זלעפות, ושני אורחים שהצטרפו אלינו - אדם וערן, החלטנו להמשיך לבקבוק יין השלישי, טוב נו, והרביעי, במסעדת הברנז'ה שנמצאת במתחם שרונה. לקחנו שני בקבוקי גוורץ (115 ש"ח כ"א) ובחרנו קינוחים. המלצר המליץ על מילפינו שוקולד (46 ש"ח) ופילו תפוחים (48 ש"ח) ואנחנו, כלומר אני, החלטנו ללכת על המילפינו וצ'ורוס (45 ש"ח). קינוח המילפינו, מלבד היותו מרשים בטירוף לאור צורת ההגשה היה טעיםםםםם! פירמידה מעלעלי פילו שבתוכה שוכן קראסט של שוקולד ואגוזים ומעל גלידת אספרסו וקרם מסקרפונה וכל זה ברוטב אנגלז ויסקי. תשמעו לי - אל תפספסו. הצ'ורוס גם הם היו מעולים והוגשו כשהם חמימים ומצופים בסוכר וקינמון לצד קרמל מלוח, רוטב וניל ושוקולד מריר. השוקולד המריר לדעתי היה מיותר אבל גם הקינוח הזה היה מעולה.
 |
| פירמידה של עלעלי פילו - מילפינו שוקולד |
 |
| צ'ורוס |
כשהגישו לנו את החשבון הבנו שתם הערב אך לא נשלם ויש לנו עוד המון דוכנים לבקר בהם. אז ניצן ועינב לחלוטין הוכיחו את עצמן כפרטנריות מעולות לזלילה בשרונה, לא שחלילה היה לי ספק, אבל יש לי עוד לבקר בעריאס ולדגום את הקינוחים במקום ככה שמתנדבים לזלילה תמיד יתקבלו בברכה.
Must Have: דן דן ראמן.
שירות: תלוי דוכן אבל הפעם כולם היו נחמדים.
טווח מחירים: זול-יקר.
אווירה: יחסית ליום חמישי ולמצב הביטחוני היה צפוף, ישבנו בחוץ ולחלוטין לא הרגשנו את זה.
גלוטן Free: המון דוכנים אסייאתיים, דוכני גבינות, ובטוח שגם הנמנעים ימצאו מה לאכול פה.
לשיפור: אוף, לא נגמר כבר החופש הגדול?!
עד כאן להיום, בתאבון!
אהבתם? יופי! תרגישו חופשי להשאיר תגובות.
שימו לב שכדי לא לפספס פוסטים נוספים שלי כדאי ללחוץ על כפתור ה'עקבו אחרי' בצד ימין למעלה ולהכניס כתובת מייל כך שתקבלו ישירות כל פוסט חדש שאעלה.
שרונה מרקט, קלמן מגן 3, תל אביב.
שעות פתיחה: אמצ"ש : 09:00-22:00, שישי: 08:00-שעה לפני כניסת השבת, שבת: 09:00-23:00.
