צפון אברקסס - גאון או לא להיות...

מוזמנים לעקוב אחרי גם באינסטגרם ובפייסבוק.

אייל שני הוא גאון. גאון עם ידיים מחוננות שכל דבר שהוא לוקח הופך לזהב. אחד כזה שיכול לקחת תפוח אדמה, לשים אותו בפיתה עם קצת קרם פרש ולהפוך אותו לדבר הכי טעים שיש. גאון שלוקח שעועית ירוקה, עם "קצת" שמן זית, מיץ לימון ושום והופך אותה לאחת המנות הכי נמכרות במקומות שלו, מנה שנגמרת כבר ב22:00 בערב. רק מה? כנראה שבשירות במקומות שלו הוא לא נוגע או שפשוט ידי הפלא שלו לא עובדות כי השירות במקומות שלו רחוק שנות אור מלהיות זהב, הוא אפילו לא Wanna Be זהב סטיל גולדפילד, הוא פשוט גרוע! אבל בואו נתחיל מההתחלה ותשפטו בעצמכם.

אני וניצ, שלאחרונה מכבבת יותר ויותר בבלוג, היינו אמורות ללכת בחמישי האחרון לארוחה בקפה איטליה במסגרת פרויקט "שולחנות עגולים". לצערנו הודיעו לנו ביום רביעי אחר הצהריים כי הפרויקט בוטל וכך מצאנו את עצמנו מתלבטות מה בא לנו לאכול במקום. לבסוף החלטנו ללכת לצפון אברקסס. התקשרתי להזמין מקום ונאמר לי שירשמו אותי ברשימת המתנה אמרו ולא עשו - כשהתקשרתי יום למחרת לראות מה מצב הרשימה והאם יש סיכוי למקום בכלל לא מצאו אותי ברשימה. יאמר להגנתם שהמארחת ששוחחה איתי בטלפון בחמישי, רותם, הייתה מקסימה ואמרה שהיא תדאג לי ואכן עדכנה אותי כשהתפנה מקום ב19:00 לפני שעדכנה את שאר הרשימה אבל זה היה מוקדם לנו מידי.

הגענו למקום בסביבות 22:00 ותור ארוך השתרך בחוץ, גאון כבר אמרתי? שניה לפני שהתייאשנו והחלטנו להמשיך לאחד מהמקומות ברוטשילד התמזל מזלנו והתפנה שולחן עבורנו. חיש מהר התיישבנו והחלטנו מה להזמין. הזמנו כוס גוורץ (40 ש"ח) לניצ וטעימת יין אדום עבורי. כוס היין של ניצ הגיעה מהר, הטעימה שלי? או, טוב ששאלתם, כי גם אני שאלתי, ושוב שאלתי, ושוב שאלתי ורק באמצע הארוחה קיבלתי אותה. ביקשתי להזמין כוס של קברנה פרנק (46 ש"ח) ושוב שאלתי ושאלתי ושאלתי מה קורה איתה. קיבלתי אותה יחד עם המנה העיקרית והאחרונה שלנו (חוץ מהקינוחים). הוסבר לי ש"ככה זה בצפון אברקסס" "לדברים לוקח זמן", אחלה, לאוכל לוקח זמן, אבל לכוס יין?! יש לי הרגשה שלא הם אלו שעשו את הבציר, למרות שללא ספק היה להם די זמן לכך.

כמובן שאת הארוחה פתחנו עם "חתיכת לחם וחצי בצל יבש" (לא נגענו בבצל, בכל זאת רווקה וזה) שמוגשת יחד עם קרם פרש, זרעי עגבניות ושמן זית (18 ש"ח). לכאורה מנה פשוטה, קרם פרש ועגבניות, אבל גאון כמו גאון הופך את זה לאחת המנות הטעימות. השילוב של הלחם הדחוס, עם הקשה העבה, העגבניות, שמן הזית והפלפל החריף פשוט מושלם וממכר ואי אפשר להפסיק לנגב מהעונג הצרוף הזה.

קרם פרש שאי אפשר להפסיק לנגב.

עוד הזמנו מנה של קרפצ'ו סלק (44 ש"ח), שוב מנה פשוטה, שמוגשת כיום כמעט בכל מסעדה, רק שפה הסלקים מפוחמים ופרוסים עבה יחסית, יחד עם הקליפה, ומוגשים בצורה של גבעה כשבאמצע מונחת לה שמנת חמוצה עם חזרת שנותנת לכל המנה הזו חריפות מענגת ויחד עם המתיקות של הסלק הופכת את הביס למדהים, מדהים מדהים! אם הייתי אייל שני כנראה שהייתי מתארת את המנה הזו כ"גבעה סגולה עם בריכת שמנת וחזרת" אבל את התיאורים המליציים שלי נראה לי שכדאי שאשמור לעצמי.

גבעה סגולה עם בריכת שמנת וחזרת.

המשכנו עם "ערימה ירוקה לבנה" (32 ש"ח) סלט עם כל מיני ירוקים טריים, חסה, קולרבי ותיבול ממכר של לימון ושמן זית שלמרות סלידתנו מהשמיר היה טעים ומרענן. טעים, אבל בסופו של דבר זה סלט אז אתם ממש לא חייבים להזמין אותו בביקור הבא שלכם.

סלט שאפשר לוותר עליו.

לקחנו גם "ערימת עגבניות קטנה" (22 ש"ח) סלט עגבניות שרי במגוון צבעים שבקטע לא ברור בחרו להשאיר לרובן את העוקץ, יחד עם עלי זעתר טריים, פלפל חריף (שביקשנו בצד אבל עדיין מצאנו כמה חתיכות ממנו) וכמובן - שמן זית. ושוב, מנה פשוטה, עגבניות, שמן זית וזעתר אבל טעימה כל כך. טיפ - תשאירו קצת מהקרם פרש של הלחם, זה יהפוך את המנה לטעימה הרבה יותר.

ערימת עגבניות קטנה.

הזמנו גם מנה של שקית שעועית (44 ש"ח) שלצערנו אזלה, והמבורגר (59 ש"ח), ששמו הולך לפניו וניצ אף הזהירה שאנחנו כנראה נזמין שניים ממנו ונחרוג מהשרינג שלנו. לצערנו, גם ההמבורגר אזל. ואני תוהה, אם בשעה 22:00 בערב אזלו המנות האלו כנראה שמאוחר יותר יחסרו הרבה יותר מנות. עם כל הכבוד לכך שהמנות טריות ומכינים את הכל באותו הבוקר, יום חמישי הוא יום עמוס, וכנראה שצריך לקחת זאת בחשבון ולהכין יותר מהמנות הפופולריות.

החלטנו להזמין במקום ההמבורגר את השווארמה טלה (96 ש"ח) וביקשנו, כמו בכל שאר המנות, את הפלפל החריף בצד (ניצ אשכנזייה). כמה מפתיע שכשקיבלנו את המנה לשולחן היא הגיעה יחד עם המון פלפל חריף מעל. המלצרית, שניסתה את מזלה למרות הבקשה המפורשת שלנו, אמרה לנו ש"לשפים ממש קשה להיפרד מהחריף שלהם". קשה קשה אבל לי הרבה יותר קשה לראות את ניצ נחנקת מחריף ולכן המנה הוחזרה אחר כבוד למטבח. כאשר עברה למעלה מחצי שעה ועדיין לא קיבלנו את המנה ללא החריף החלטנו לוותר עליה. למקרה שתהיתם, בתפריט מספרים עליה שהיא משוחה בשמן זית ומרווה ונחה על טחינה וירקות צרובים. 

עוד הזמנו את אחת ממנות הדגל של המקום, ושל הפורט סעיד, רוסטביף קרפצ'ו (56 ש"ח), נתחים של סינטה עם השילוב הקדוש - זרעי עגבניות ושמן זית. קיבלנו דף קרטון שעליו פרוסות סינטה עבות, עם לא מעט שומן, יחד עם זרעי עגבניות, שמן זית ולא יכולנו להתאפק וביקשנו עוד לחם והוספנו גם לא מעט מלח. מנה מעולה, עם בשר ורוד שעשוי בדיוק במידה הנכונה. לשמחתי סוף כל סוף גם קיבלתי את כוס היין שלי. המלצרית אמרה לנו שלפחות עם הרוסטביף היא הצליחה שלא יהיה חריף אבל עכשיו שאני חושבת על זה, בכלל לא היה אמור להיות חריף ברוסטביף. נו מילא.

רוסטביף מושלם

לקחנו מנוחה של 5 דקות והמשכנו לשלב החשוב של הארוחה - הקינוחים שבחרנו עוד בתחילת הארוחה. לקחנו מוס שוקולד עם קצפת (38 ש"ח) שההגשה שלו היא הצגה, המלצר מגיע לשולחן, מניח עליו נייר פרגמנט ואז זורק, פשוטו כמשמעו, את המוס עם הקצפת ומניח מעליו שתי כפיות קטנות מעץ. מנה שנראית כמו יצירת אומנות וגם טעימה כמו אחת כזו. שמנמנות שכמותנו, לאחר שוויתרנו על השווארמה החלטנו שמגיעים לנו שני קינוחים, ובינינו, כנראה שגם אם לא היינו מוותרות על השווארמה היינו מוצאות תירוץ אחר לקחת שני קינוחים. החלטנו לקחת גם "בננות מלוטשות בסוכר, עטופות בריבת חלב וקראמבל עוגיות" (42 ש"ח). אני לא חושבת שצריך להוסיף מעבר לתיאור הזה אבל למקרה שתהיתם - היה טעים.

מוס שוקולד שהוא יצירת אומנות.

בננות מסוכרות עם ריבת חלב ושמנת.

הפעם ויתרנו על הזמנת המנות המוכרות שכבר אכלנו ודגמנו מספיק פעמים כדוגמת ה"עוגת כרוב ערבי" (52 ש"ח) וצלחת לימה (48 ש"ח) אבל אם אתם לא טעמתם אל, אבל פשוט אל, תוותרו על התענוג הזה (בעיקר על הכרוב). המזל של אייל שני הוא שהאוכל המדהים שלו מפצה על השירות המחריד, וכך יוצא שאני אמשיך לפקוד את המקום ואת הפורט סעיד אבל ללא ספק שירות ראוי, ואפילו מינימלי, כי במקרה שלנו גם את זה לא היה, ירים את המקום לגבהים חדשים. מצד שני - התור שמשתרך בשני המקומות הללו מבהיר היטב שלמרות השירות הגרוע אנשים, ואני ביניהם, ממשיכים להגיע, קטונתי.

לסיכום:

Must Have: קשה לבחור אבל - עוגת כרוב ערבי, רוסטביף סינטה והמבורגר אם לא נגמר.

שירות: גרוע!!!

טווח מחירים: ממוצע - יקר.

אווירה: בר די היפסטרי, זרוק, שנותן תחושה של "תגידו תודה שמצאתם מקום".
גלוטן Free: מושלם עבורכם - המון המון מנות עם ירקות, בשר, דגים וכו'.

לשיפור: שירות כבר אמרתי? חוץ מזה שבחוץ יש רק 2 תנורים שלא עובדים ככה שקפאנו מקור בהמתנה.

עד כאן להיום, בתאבון!

אהבתם? יופי! תרגישו חופשי להשאיר תגובות.

שימו לב שכדי לא לפספס פוסטים נוספים שלי כדאי ללחוץ על כפתור ה'עקבו אחרי' בצד ימין למעלה ולהכניס כתובת מייל כך שתקבלו ישירות כל פוסט חדש שאעלה.

צפון אברקסס, לילינבלום 40, תל אביב.
שעות פתיחה: ראשון - חמישי: 12:00-00:00, שישי - שבת: 13:00-02:00.